כפי שכתבנו במאמרים קודמים כאשר תאונת עבודה היא גם תאונת דרכים לתובע קל יותר כיון שאינו צריך להוכיח רשלנות או אשם אחר של הצד הפוגע ואת גובה הנזק. מטבע הדברים במקרים רבים קיים אינטרס כלכלי לכך שתאונת הדרכים תוכר כתאונת עבודה.
בסוגיה זו עסק פסק הדין של ביהמ"ש העליון בערער שהגישה אגד כנגד נהג מעובדיה אשר טען שיש לסווג את תאונת העבודה שעבר כתאונת דרכים. העובדות היו כדלקמן: בטרם החלה הנסיעה ערך נהג האוטובוס בדיקה ביטחונית על מנת לוודא שאין כל חפץ זר באוטובוס. כחלק מהליך הבדיקה, טיפס הנהג בתוך האוטובוס על מדרגה שעליה ממוקמים המושבים, זאת כדי להגיע למדפים העליונים באוטובוס. בעת שירד מן המדרגה נפגע בברכו מדופן אחד הכיסאות. לנהג נגרם נזק גוף כתוצאה מהפגיעה. האירוע הוכר כתאונת עבודה ונקבעו לנהג 5% נכות צמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הנהג טען כאמור כי יש לסווג את התאונה שעבר כתאונת דרכים ואילו אגד טענה כי אין הדבר כך.
אגד טענה שבדיקה בטחונית בטרם התחלת הנסיעה אינה תאונת דרכים כיון שאינה עונה להגדרת שימוש ברכב מנועי לפי הגדרת החוק שהיא: סעיף 1 בפלת"ד המגדיר "שימוש ברכב מנועי" בזו הלשון:
"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד."
לעומת זאת טען הנהג כי לא היה יכול לצאת לנסיעה ללא בדיקה בטחונית מקבילה (יש לציין כי המקרה אירע בשנת 2000 בה רבו מאוד פיגוע הטרור של מטעני נפץ באוטובוסים).
בית המשפט העליון קיבל את טענות אגד מהטעם שהבדיקה הבטחונית נועדה לענות על צורך בטחוני ולא על צורך תחבורתי. ואמנם אם נבחן את סעיף 1 לפלת"ד שהובא לעיל נראה כי כל הפעולות המנויות בו הן בעלות אופי תחבורתי והכרחיות להפעלת הרכב.
בפסק הדין נטען כי בדיקה ביטחונית דומה נעשית גם ע"י מלצרים בטרם פתיחת מסעדה כמו גם בתחנת האוטובוס עצמה ע" פקח שאינו נהג והרי אף אחד לא יעלה בדעתו לכנות תאונות אלו תאונות דרכים.
במילים אחרות: לא די שהתאונה התרחשה בתוך רכב אלא שמאפייניה צריכים להתאים לאמור בסעיף 1 לפלת"ד.
מהעובדה שמחלוקת זו הגיעה עד לבית המשפט העליון אנו למדים עוד עובדה: השאלה האם מדובר בתאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים אינה שאלה שתמיד קל לענות אליה ולכן מומלץ לפנות לעורך דין לתאונות עבודה אשר יש לו את הניסיון הנדרש בתחום.
יש לציין כי במקרה בו תאונת הדרכים תוכר כתאונת עבודה ולנפגע קיימת נכות רפואית, הרי קביעת המוסד לביטוח לאומי באשר לאחוזי הנכות שנגרמו לנפגע תחייב את חברת הביטוח. במקרה זה בית משפט לא יהיה חייב למנות מומחה רפואי והדרך של הנפגע לקבלת פיצוי כספי היא די בטוחה.
משרד עורכי הדין בוים & תומא מטפל בתיקי תאונות עבודה מורכבים. הניסיון מלמד כי לקוחות אשר קיבלו ייצוג במשרד בוים & תומא קיבלו פיצוי כספי גבוה.
היית מעורב בתאונה ? סביר שמגיע לך פיצוי כספי. הנך מוזמן להתקשר ישירות למשרד לקבלת ייעוץ והכוונה מעו"ד לתאונות עבודה העוסק בתחום.
